בוודאי שמעתם פעם את המונח ורטיגו או סחרחורת סיבובית או ששמעתם על מישהו ש"זזו לו הקריסטלים באוזן". 

​

​

​

​

​

​

ורטיגו הוא סימפטום מורכב שיכול לנבוע ממספר סיבות אך היות והרוב הגדול סובל מורטיגו שמגיע בעקבות תנועת הראש (ידוע כ BPPV). לכן במאמר זה אתן את הדגש על הורטיגו ממקור "קריסטלים".

ורטיגו מסוג BPPV הרבה יותר שכיח ממה שחושבים (כ-10% מהאוכלוסייה סובלים ממנו). ככל שהגיל עולה כך הסיכוי לקבל אותו עולה. עד היום עדיין לא יודעים מה גורם לכך שדווקא אצל אדם אחד גבישי הסידן בתוך האוזן ("קריסטלים") פתאום יתנתקו ממקומם בעוד שאצל אדם אחר זה לא יקרה. אולם כן יודעים לומר שזה שכיח יותר אצל נשים (לעומת גברים), כאלו עם מחסור בסידן בגוף (אוסתיאופורוזיס למשל) ולאחרונה יש מחקרים המראים כי הסיכוי לקבל ורטיגו מסוג BPPV עולה כשיש שינויים בלחץ הברומטרי (לאחר טיפול בתא לחץ). 
החדשות הטובות הן שיש לזה טיפול ושזה אולי אחד התחומים היחידים שאכן מתרחשים בו "קסמים". לרוב טיפול אחד עד שלושה טיפולים יפתרו את הבעיה לחלוטין! 

כן חשוב לציין שהסיכוי להתנתקות חוזרת של גבישי הסידן עומד על סביבות ה 33% בשנה הראשונה מאז ההתקף ו- 50% במהלך 10 השנים הבאות 

​

אז מה זה ורטיגו?

כדי לשמור על שיווי משקל ושהעולם יראה לנו יציב אנו נעזרים ב-3 מערכות עיקריות בגוף: מערכת הראיה, העצבים התחושתיים והמערכת הוסטיבולרית (אוזניים).

בתוך כל אוזן, מלבד אברי השמיעה, קיימם מבנים בעלי מבנה ייחודי אשר בתוכם נוזל ובו מבנה דמוי שערה. כשהנוזל נע לכיוון מסויים (לפי תנועת הראש) השערה העצבית קולטת את תנועתו ומדווחת על כך למוח שמפרש את הכיוון התנועה (ביחד עם מידע מהעצבים התחושתיים ומהעיניים). ברגע שמתנק גביש סידן ממקומו ומתחיל לנוע בחופשיות בנוזל, המידע הוסטיבולרי (על תנועה מהירה) גורם לחוסר איזון עם המידע הסנסורי/ויזואלי ובכך לתופעת הורטיגו.  

תחושת הורטיגו (מוכר גם כ״סחרחורת סיבובית״) מתוארת כתחושה בה כל החדר מסתובב מהר מאד או קופץ (כמו שרצים עם מצלמה). כמובן שתחושה זו תשפיע על שיווי המשקל ויכולה להגיע עם בחילות והקאות. זאת בשונה מסחרחורת (תחושה שהראש מסתובב) או מחוסר יציבות (קושי לשמור על שיווי משקל). 

כן חשוב לומר שהורטיגו הוא הסימפטום ולא הבעיה עצמה ועל אף תחושת אובדן השליטה המוחלטת אין זה מצב מסכן חיים, אין זה אומר שיהיו בעיות אוזניים ולרוב זה יעבור באופן ספונטני אם כי ללא טיפול מדובר בשבועות עד חודשים (במקום שיפור מיידי). 
ורטיגו לרוב יופיע באוזן אחת אך יכול להופיע בשני הצדדים וברוב המקרים מדובר בהתקף שנמשך שניות ספורות עד דקות ונרגע ברגע שמסיטים את הראש לצד הבריא (אך יחזור בכל פעם שיניעו את הראש לצד הפגוע). לרוב המטופלים מדווחים על סחרחורת במעבר משכיבה לישיבה (או ההיפך) או בסיבוב הראש לאחד הצדדים.

כיוון הורטיגו תלוי במיקום גביש הסידן באחת מ-3 התעלות שנמצאות באוזן התיכונה (אחת אופקית ו-2 אנכיות).

 

 

 

 

 

 

 

כ-80% מהמקרים הגביש יתנתק ממקומו לכיוון התעלה האחורית, ב-20% מהמקרים לכיוון התעלה האופקית וב 1% אחוז (יש הטוענים שמצב זה לא קיים כלל) הגביש יגיע לתעלה הקדמית. 

אחד הדברים היפים בתור בטיפול זה הוא שהמטפל יכול לדעת לאן התנתקו הגבישים לפי תנועות העיניים של המטופל וניתן לומר גם האם מדובר בגבישים הנעים בחופשיות בנוזל או שמא הם הגיעו לצד השני של התעלה והתחברו שם (לפי משך הורטיגו). 

ולשמחתנו קיים טיפול יעיל לכל מצב שכזה. 

 

מהן הסיבות לורטיגו?

כפי שכתבתי, הסיבה לורטיגו מסוג BPPV המופיע באופן ספונטני עדיין לא ידועה אך יש מספר מקרים בהם הסיכוי לפתח ורטיגו כתגובה משנית עולה:  
 

• דלקת של העצב הווסטיבולרי הנמצא באוזן (נויריטיס) 

• מחלת מנייר- מחלה שגורמת להתקפי ורטיגו, ירידה בשמיעה ותחושת טנטון. פיזיותרפיסט בעל ניסיון בתחום ידע להבדיל בין מחלה זו ל BPPV

• הפרעה במערכת העצבים המרכזית

• טראומה באזור הראש

• תרופות מסוימות (בעיקר שילוב של אנטיביוטיקה מסוג מסויים (ג'נטמיצין) עם משתנים

• צריכת אלכוהול

• מיגרנות (יתכן שאדם הסובל ממגרנות, יתחיל להרגיש שיש גם סימפטומים וסטיבולריים

• מצב נפשי, כגון חרדה (יכול לדמות ורטיגו אם כי אינו גורם לכך)

​

מה מרגישים בעת התקף ורטיגו?

אנשים הסובלים מורטיגו יתארו לרוב שבזמן התקף כל העולם קופץ או מסתובב למשך מספר שניות עד דקות ספורות ויש שידווחו על בחילות והקאות. בסיום התקף או לפעמים גם במידה שהצליחו להחזיר את גבישי הסידן למקום באופן ספונטני (קורה לפעמים), תחושת הבחילה תתגבר וההתקף הסיבובי החזק יתחלף בתחושת שיוט, הליכה על עננים או האנג-אובר.

היום וב -80% מהמקרים מדובר בניתוק לכיוון התעלה האחורית, רוב המטופלים ידווחו על כך שהתעוררו ובמעבר לישיבה קיבלו התקף חזק.

​

פיזיותרפיה וסטיבולרית לטיפול בורטיגו

פיזיותרפיה וסטיבולרית מהווה כיום את קו ההגנה העיקרי לטיפול בורטיגו על רקע BPPV. כיום לא קיימת תרופה שעוזרת לפתור את הבעיה (בטא-היסטין מקלה על הסימפטומים של הבחילה בעיקר) וכשיש התקף ורטיגו ההמלצה היא לפנות לפיזיותרפיה וסטיבולרית. היות ולא תמיד יודעים במה מדובר הפניה הראשונית תהיה לרופא אף-אוזן-גרון או נויורלוג והם יפנו אל הפיזיורתפיה או יעשו את הטיפול בעצמם. במקרים חריגים בהם יש סימפטומים נוספים או שאין שיפור לאחר 3 טיפולים יש לגשת לרופא אף-אוזן-גרון או לאוטונוירולוג (נוירולוג המתמחה באף-אוזן-גרון). 

במקרה בו ילדים מתחת לגיל 13 סובלים מסחרחורת יש לפנות מייד למיון! ילדים לא אמורים לסבול מ BPPV! 

​

במהלך הבדיקה, הפיזיותרפיסט יתשאל את המטופל לגבי הסימפטומים ויקבל מידע מקיף אודות ההיסטוריה הרפואית. בהתאם למידע, יבצע בדיקה והערכה למקור הפגיעה והתופעות וכך ידע להבחין אם מדובר בורטיגו מסוג BPPV ובאיזו תעלה נמצאים גבישי הסידן או אם מדובר בבעיה וסטיבולרית אחרת כמו מיגרנה וסטיבולרית, מחלת מנייר, נויריטיס, PPPD, פגיעה על רקע של כלי דם או בעיה מרכזית (מאיזור המוח).  

הטיפול בורטיגו מסוג BPPV מכונה "תמרון"- בו מבוצעת תנועה הכוללת מעבר מישיבה לשכיבה בשילוב תנועות ראש או סיבוב במיטה. התמרון נועד להחזיר את גבישי הסידן בחזרה אל מיקומם המקורי. 
לרוב, אין צורך לתרגל לאחר הטיפול ואין משהו שאסור לעשות ביום הטיפול למעט טיפול בתא לחץ, עליה על טרקטור או ביקור אצל רופא שיניים הכולל קידוח בשן. קיימים מקרים בהם תחושת השיוט (לא הורטיגו) נמשכת מעל שבועיים ואז ניתן להתחיל תרגול למערכת הוסטיבולרית ולשיווי המשקל. 

חשוב לציין שבטיפול עצמו מטרת הפיזיותרפיסט היא להפיק את הורטיגו מחדש! כך שלמטופל הטיפול עצמו מתיש, מבהיל ולרוב יגביר את תחושת השיוט, הבחילות ואולי אף הקאות. לכן מומלץ ביום הטיפול לקחת חופש להמשך היום. המזל הוא שברוב המקרים המטופל ירגיש שיפור משמעותי עד החלמה מלאה תוך חצי יום עד 3 ימים ממועד הטיפול.  
מבחינת מספר הטיפולים, לרוב מדובר בטיפול בודד עד שלושה טיפולים עד שהסחרחורות חולפת והמטופל יכול לחזור לשגרת חייו.

​

תרגילים לורטיגו

במידה ותחושת השיוט נמשכת מעל שבועיים, נתחיל בתרגול יומי (בבית) וטיפול חד-שבועי לביקורת והערכת מצב.  
במידה וזה המצב, חשוב לבצע את התרגילים לורטיגו באופן קבוע ובהתאם להוראות.
בכל שאלה או ספק יש ליצור קשר עם הפיזיותרפיסט.

​

המלצות לפני הגעה לטיפול:

​

• נסו לזהות מה המנח/תנוחה שגורם לכם לסחרחורת סיבובית חזקה

• כשהסחרחורת הסיבובית החזקה מגיעה, זכרו שאין זה מצב מסוכן, רק לא נעים

• הימנעו מצפייה בטלוויזיה ומסכים מרצדים (יתכן ומדובר במיגרנה וסטיבולרית)

• נסו להירגע ככל הניתן

• הימנעו מנטילת כדור בטא-היסטין 24 שעות לפני הטיפול, כדי שהבדיקה של הפיזיותרפיסט תהיה מהימנה יותר

• אל תאכלו כשעה לפני הטיפול כדי שהקיבה תהייה רגועה