תסמונת תעלה קרפלית

תסמונת התעלה הקרפלית מהווה אחת מהבעיות הנפוצות של מערכת העצבים ההיקפית. תסמונת זו נגרמת עקב לחץ על עצב בודד (העצב המדיאני) באזור שורש כף היד ולכן נחשבת נוירופתיה היקפית. העצב המדיאני נכנס לכף היד דרך תעלה צרה. קירות התעלה הקרפלית הם עצמות שורש כף היד ורקמות חיבור (רצועות), המהווה למעשה את גג התעלה. מאחר שקירות התעלה קשיחים, כל עליה בלחץ בתוך התעלה הקרפלית גורמת להפרעה בזרימת הדם בתוך כלי הדם הקטנים המזינים את העצב המדיאני. כתוצאה ממצוקה זו נוצרת בעצב פעילות חשמלית לא תקינה התוביל לסימפטומים ולעיתים מגבלה בפעולות יומיומיות כמו פתיחת דלתות, פתיחת בקבוקים, לחיצת ידיים, עבודה מול המחשב, אחיזת ספל וכדומה  

 

גורמים:

1.גנטי: אנשים בעלי מבנה אנטומי צר של התעלה

2.השמנה- נמצא כי השמנה (בפרט בגיל הצעיר) מהווה גורם סיכון

3.עבודות מאומצות וממושכות של הידיים- תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כמחלת עבודה בקרב אנשים אשר עבודתם כרוכה במאמצים פיזיים בידיים, או ממושכים (מחשב). פעילות זו גורמת ללחץ הנובע מעליית הנפח של אחד המבנים העוברים בתעלה, כדוגמת דלקת באחד הגידים השכנים. גם התעבות הרצועה המהווה את תקרת התעלה, או גודש כלי הדם בה יגרמו לאותה תופעה

4.מצבים הגורמים לבצקות כגון: הריון, תת פעילות של בלוטת התריס וכו'

5.מצבים אשר ידועים כגורמים לפגיעה במערכת עצבים היקפית- סכרת

6.טראומה לאזור הגורמת לנפיחות והצטברות נוזלים היוצרים לחץ על העצב
*שכיחה יותר בקרב נשים וביד הדומיננטית


סימפטומים:

הסימפטומים השכיחים של תסמונת התעלה הקרפלית הם: כאב, נימול, זרמים, רדימות של כף היד. לעיתים קרובות הסימפטומים מופיעים בלילה ולעיתים מעירים משינה. כאשר תסמונת התעלה הקרפלית מתקדמת ונגרמת פגיעה בסיבי העצב המוטורים תופיע חולשה ומגושמות של היד. לרוב הסימפטומים התחושתיים מופיעים בפיזור של העצב המדיאני, דהיינו אצבעות I, II, III ומחצית אצבע IV, אם כי, לעיתים הסובלים מהבעיה אינם מדווחים על פיזור אופייני זה. 
 

אבחון:

מאחר שקיימים מצבים נירולוגים אחרים העשויים לגרום לסימפטומים דומים לאלה של תסמונת התעלה הקרפלית, חשוב ביותר לוודא, כי סיבת הסימפטומים היא לחץ על העצב המדיאני בשורש כף היד, וכי אין מדובר בסיבה עצבית אחרת. מצבים נירולוגים אחרים היכולים לגרום לתמונה זהה לתסמונת התעלה הקרפלית כוללים: לחץ על שורשי העצבים בצוואר, למשל כתוצאה מפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי; מחלות של חוט השדרה; נירופתיה מפושטת אשר אינה מוגבלת רק לעצב המדיאני, כגון: נירופתיה סכרתית; פגיעות בעצבים אחרים בגפה. ולכן אבחון מדויק של הבעיה חשוב להצלחת הטיפול. כמו כן, חשוב לטפל בבעיה בטרם נגרם נזק בלתי הפיך לעצב.

לרוב סיפור המקרה ושילוב עם בדיקות פיזיקליות יאפשרו לפיזיותרפיסט לאבחן את הבעיה. הקשה על התעלה עם מעל מיקום העצב, כיפוף שורש כף היד במשך דקה וביצוע מתיחה של העצב המדיאני - הם רק חלק מן הבדיקות הרלוונטיות, אשר הפקת הסימפטומים בהן מחזקת את האבחנה. במקרים מורכבים יותר יש להיבדק ע"י נירולוג ולבצע בדיקת EMG להערכת מהירות ההולכה בעצב המדיאני. בדיקה זו בעלת יכולת אבחון גבוהה ביותר. במידה וכן הוחלט על ניתוח לשחרור הלחץ על העצב, חובה לבצע בדיקה זו לפני ההחלטה.

 

 

טיפול:

טיפול פיזיותרפי מוקדם הכולל עיסוי אזור התעלה, שימוש בטכניקות להנעת העצב בתעלה ולשיפור זרימת הדם אליו, הפעלת שרירי רצועת הכתפיים, ייעוץ ארגונומי לסידור נכון יותר של סביבת העבודה, שימוש במכשור להגברת זרימת הדם והפחתת התהליך הדלקתי עשוי להקל על הסימפטומים במהרה ולהוביל להחלמה מלאה. לעתים יש להצטייד בסד תמיכה לשורש כף היד המונע כיפוף ממושך של היד ולחץ על העצב; במקרים מטרידים יותר ניתן לשקול הזרקות סטרואידים מקומיות (בהמלצת הרופא המטפל) ולעקוב קלינית ועל ידי בדיקות הולכה עצבית (בדיקת EMG) חוזרות או לבצע ניתוח לשחרור הלחץ המוגבר בתעלה. במידה והוחלט לבצע ניתוח לשחרור הלחץ בתעלה הקרפלית. מדובר לרוב בניתוח בהרדמה מקומית ובמסגרת אשפוז יום. כאשר האבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית נכונה והניתוח מבוצע במועד, דהיינו בטרם התפתחות נזק בלתי הפיך לעצב, אחוזי ההצלחה גבוהים. הסיבות העיקריות לחוסר הצלחה של הניתוח הן במידה וקיים נזק בלתי הפיך לעצב או כאשר הסיבה לסימפטומים או לפחות לחלקם אינה תסמונת התעלה הקרפלית.

בנוסף, מומלץ מאוד לבקש מן הרופא, גם אם לא הציע מיוזמתו, להפנות לטיפול פיזיותרפי,וזאת משתי סיבות עיקריות: האחת, בידי הפיזיותרפיסט עומדים כלים לבדיקה ולהערכה כוללת של המטופל, על שלל הגורמים, העלולים לגרום לבעיה, ולטפל בהם. הסיבה השנייה היא אחוזי הצלחה לא מבוטלים בטיפול הפיזיותרפי, אשר פעמים רבות מייתר את הצורך באמצעי טיפול אגרסיביים יותר

קרפלית.gif
קרפלית.gif
השארת תגובה

תודה על תגובתך