כאבים ופציעות בגיד אכילס

21751903_399399450458060_378973898876045

גיד אכילס

גיד אכילס הוא למעשה גיד משותף של שרירי השוק האחוריים: הסולאוס  (Soleus), שרירי התאומים  (Gastrocnemius)ואצל מספר אנשים שריר הפלנטריס (Plantaris) -לא קיים אצל כולם.

כאבים באזור אכילס נפוצים בפעילויות הדורשות קפיצות מרובות, נחיתות ושינויי מהירות היות ושרירים אלו אחראיים גם על יציבות הרגל וגם על פעולות הדורשות כוח המתפרץ.  

 

כאב באזור זה יכול לנבוע ממספר רקמות:

  1. בורסיטיס- דלקת בשק הנוזלים שנמצא בין הגיד לעצם ומטרתו לסכך את האזור

  2. טנדיניטיס- דלקת בגיד עצמו. עשוי להיות מלווה בנפיחות, אדמומיות, חום מקומי וכאב

  3. טנדינוזיס-  תופעה שאינה דלקתית אך מאופיינת בכאב באזור הגיד בעקבות שינויים ניווניים בסיבי הקולגן (אחראים לקשיחות הגיד)  

  4. שפשוף, לרוב מהנעל. יכול להרגיש לפעמים כמו כאב עמוק יותר בגיד

 

גורמים:

דלקת בגיד אכילס נגרמת לרוב כתוצאה של חזרה לפעילות מאומצת לאחר הפוגה ארוכה או עלייה חדה בעומסים לדוגמה:

  1. שינויים במסלול הריצה (שיפועים)

  2. מעבר מהליכה ממושכת על נעלי עקב לטיול ארוך בנעליים שטוחות (או ההיפך)

  3. שינוי טכניקת ריצה (בעיקר מעבר ל Fore-foot)

  4. פעילות מוגברת המערבת ניתורים רבים

  5. גורמים נוספים אבל פחות שכיחים יכולים להיות דלקת מפרקים, מחלת גאוט וכמובן טראומה ישירה לאזור.

 

 

 

 

פרוגנוזה:

דלקת בגיד אכילס תחריף לרוב בעת פעילות ומקורה לרוב בעומס יתר!  

התסמינים ילוו לרוב בנפיחות ורגישות במגע בעיקר בזמן עלייה על קצות אצבעות או יותר בדחיפת הקרקע (בהליכה או ריצה/ניתור). לרוב הכאב מורגש בבוקר ונעלם לאחר מספר צעדים אלא אם מדובר במצב דלקתי אקוטי בו יש כאב גם במנוחה. במקרים חריפים מגע הנעל בלבד עשוי להפיק כאב בהליכה ובריצה.

יש לשים לב שכאב חד, הנמשך לשניות ספורות ונעלם ומופיע בעיקר תוך כדי עלייה על קצות אצבעות יכול לנבוע מצביטה אחורית הנובעת לעתים מגבשושית עצם המופיעה בחלק האחורי של עצם העקב- ניתן לראותה באמצעות צילום רנטגן.

 

טיפול:

  1. הורדת עומסים!

  2. התחלת תרגול ומתיחות לשיפור תפקוד הגיד והעלאת עומסים הדרגתית 

  3. גלי הלם

  4. אלקטרותרפיה

  5. קרח לאחר פעילות ממושכת

  6. לעתים הגבהה לעקב/מדרסים עשויים להביא לשיפור משמעותי

  7. חבישות המקלות על העומס השרירי או כאלו המגבילות תנועה

  8. דיקור מערבי

 

שיקום מהיר מדי שלא הושלם כיאות , כמו כן חזרה מהירה מדי לפעילות יגרמו לכאבים חוזרים, ולמצב בו הצלקת בשריר הפגוע לא מאורגנת, חלשה, חשופה לפגיעות ודלקות חוזרת וכן להפוך לפציעה כרונית.

 

קרע גיד אכילס:

היות ומדובר בגיד מסיבי, זוהי פציעה נדירה (1 ל- 10,000 אנשים בשנה). לרוב היא נגרמת באופן פתאומי ללא חבלה ישירה ומלווה לעתים בתחושת "קנאק" בזמן תנועת תאוטה או שינוי כיוון פתאומי.

עד היום לא יודעים לנבא מתי ספורטאי עלול להגיע למצב של קרע בגיד אכילס שכן לרוב לא מדובר בפציעה הנגרמת מחבלה ישירה ולא תמיד מלווה בכאבים לפני הפציעה.

לאחר קרע בגיד אכילס, אין אפשרות לדרוך על הרגל או לבצע תנועה של "לחיצה על דוושה". פציעה זו שכיחה יותר אצל גברים בגילאי 30-50 ונובעת בעיקר משינויים קיצוניים בעומס עבודה אך יכולה להיגרם גם מטראומה, שימוש באנטיביוטיקה מסוג קינולון, דלקת מפרקים, שימוש בהורמונים וסטרואידים.

במקרים של קרע חלקי, ניתן להגיע לשיפור מלא באמצעות פיזיותרפיה בלבד. במידה ומדובר בקרע מלא או קרע מאסיבי (תלוי גם במטרת המטופל) הטיפול יהיה ניתוחי ואחריו פיזיותרפיה אינטנסיבית לפי הוראות המנתח.

בשלב הראשון לאחר הניתוח, יינתן סד על מנת לקבע את האזור ולאפשר לגיד להחלים בצורה טובה. הסד יונח בין 4-8 שבועות בהתאם לרמת הקרע וגודלו. לאחר מכן, תקופת השיקום תנוע בין 6 ל-12 חודשים ותתמקד בהחזרת הטווחים לקרסול, חיזוקים ועד חזרה לפעילות גופנית מלאה

images.jpg
2.jpg
השארת תגובה

תודה על תגובתך