טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

כתף קפואה הינו תהליך פתולוגי במעטפת מפרק הכתף (קפסולה), בו שינויים דלקתיים גורמים למעטפת להתעבות ולהתהדק סביב ראש עצם הזרוע, תוך צמצום חלל המפרק והתמעטות הנוזל המפרקי. הדבר מוביל לכאב ניכר בכתף והגבלת הנעה (נוקשות) המתפתחת בהדרגה. שכיחות הופעת כתף קפואה באוכלוסייה הכללית נעמדת ב- 2-5%. השכיחות גבוהה פי 2 לערך בנשים לעומת גברים, ופי 4-5 במטופלים הסובלים מסוכרת לעומת אוכלוסייה שאינה סוכרתית. התהליך אופייני ביותר בגילאי 40 עד 60 ובנוכחות מחלות רקע כסוכרת, פעילות לקויה של בלוטת התריס, בעיות במערכות הלב/נשימה ומחלות אוטואימוניות שונות, אך יכול גם להופיע בטווח גילאים רחב יותר ובהעדר מחלות רקע. כתף קפואה מופיעה במרבית המקרים בצד אחד בלבד, אולם יכולה להופיע בשתי הכתפיים במקביל. מטופלים שסבלו מכתף קפואה בעבר מצויים בסיכון מוגבר יותר לפתח כתף קפואה בצד הנגדי בהמשך חייהם. בנוסף, אירוע חבלתי או עומס בעצימות גבוהה לכתף עשויים להקדים לעתים את הופעת התסמונת. למרות גורמי סיכון אופייניים כמפורט, מקור הופעת התסמונת עדיין אינו מובן במלואו.

ישנן בעיות כתף נוספות כגון דלקת של הבורסה (בורסיטיס),קרעים במייצבי הכתף והשכמה ותופעות צביטה בכתף שכולן יכולות לבסוף להסתיים ב"כתף קפואה". מצב כרוני דלקתי של הכתף יגרום לכאבים והדבקויות שיגרמו לכך שהכתף תנוע בצורה מוגבלת. דבר זה יכול להכין את הקרקע להופעת "כתף קפואה".

​
 

​

​

​

שלבי התופעה:

שלב הכאב הדומיננטי: מתחיל בד"כ בהדרגה ללא גורם ברור ונמשך כ- 3 עד 4 חודשים מעת הופעת התלונות. שלב זה מתאפיין בכאבים בכתף לרוב עם השלכה לשכמה ו/או צוואר ו/או זרוע. הכאב מוחמר בד"כ בהנעת הכתף כנגד התנגדות ובלילות בשכיבה על הצד, אך בשלב זה מופיע גם במנוחה. מדובר עפ"י רוב בכאב עז שאינו נותן מנוח, משבש את שגרת החיים והשינה וגורם לסבל ומגבלה נכרת בתנועה.

​

שלב הכאב והנוקשות: מתחיל בסיום השלב הראשון (3 עד 4 חודשים מעת הופעת התלונות) ונמשך מספר חודשים עד לטווח של 9 עד 12 חודשים מעת הופעת התלונות. בשלב זה גורמים השינויים הדלקתיים במעטפת מפרק הכתף לעיבוי והצטלקות המעטפת וצמצום המרווח המיפרקי. שינויים אלו מובילים בהדרגה להגבלה מבנית בטווח תנועות הכתף. שלב זה מאופיין בכאב כרוני בכתף בשכמה ובזרוע, עדיין בעצמה גבוהה, ובמקביל באבדן טווח התנועה האקטיבי והפסיבי בכתף המעורבת. הרמת היד לפנים ולצד תתאפשר בד"כ עד לגובה השכמה בלבד. תנועות הסיבוב החיצוני והפנימי של הכתף המעורבת תהיינה מוגבלות בד"כ למחצית הטווח ואף פחות מכך בהשוואה לכתף הנגדית. ניסיון למתוח את הזרוע מעבר לטווח האפשרי יוביל לכאב ניכר ונוקשות הכתף תגביל בביצוע פעולות יומיומיות כגון לבישת חולצה, סגירת חזייה. סירוק שיער וכדומה.

 

שלב הנוקשות הדומיננטית: מתחיל בסיום השלב השני (9 עד 12 חודשים מעת הופעת התלונות) ונמשך מספר חודשים עד לטווח של שנה וחצי לערך מעת הופעת התסמונת. בשלב זה התהליך הדלקתי במעטפת המפרק שוכך ותלונות הכאב פוחתות בהדרגה. הגבלת ההנעה בכתף (נוקשות) נותרת, ללא שיפור בטווח התנועה, אולם לאחר חודשים ארוכים של כאב וסבל, ניתן לשוב בד"כ לתפקוד ולשינה במגבלות קלות באופן יחסי.

​

שלב ההפשרה: מתחיל כעבור שנה וחצי עד שנתיים מתחילת התהליך ומתאפיין בשיפור הדרגתי בטווחי התנועה של הכתף ובחזרה לתפקוד מלא/ כמעט מלא בתוך מספר חודשים. מגבלת הנעה קלה שאינה מורגשת בחיי היומיום יכולה להיוותר במקרים מסוימים לתקופה ארוכה ואף לצמיתות.

​

​

​

​

​

​

​

אבחנה:

אבחנה של כתף קפואה הינה אבחנה קלינית בעיקרה המבוססת על הסיפור המקרה וממצאי הבדיקה הגופנית. הופעת כאב סביב הכתף והגבלת הנעה בהמשך, בטווח הזמנים האופייני כמתואר לעיל, בגיל המתאים, ללא גורם ברור ובהעדר רקע המחשיד לפתולוגיה אחרת (כגון מחלה ממארת, תהליך זיהומי, שבר או ניתוח קודם) מציב את אבחנה של כתף קפואה במקום גבוה באבחנה המבדלת.

במצב של כתף קפואה יהיו הבדיקות בד"כ בגדר הנורמה, וידגימו מבנה תקין של עצמות וגידי הכתף. צילומי רנטגן פשוטים אינם יעילים כלל לעומת זאת MRI יעזור לשלול בעיות אחרות.

​

טיפול:

חשוב לציין כי מרבית המקרים של כתף קפואה צפויים להחלמה ספונטנית בפרק זמן של עד שנתיים לערך מתחילת סימני המחלה גם ללא טיפול או התערבות.

טיפול תרופתי במשככי כאב, תרופות אנטי-דלקתיות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, פיזיותרפיה להפחתת כאב ושימור טווחי התנועה ואיזון שרירי חגורת הכתפיים תוך שימוש ביד בהתאם לכאב וליכולת מומלצים מאד! שכן חוסר שימוש ממושך ביד עלול להוביל להחמרה.

במקרים מסוימים, מתבצעת הזרקת סטרואידים לכתף ע"י הרופא המטפל, כבר בשלב הראשוני של כתף קפואה, בטרם הופעת הנוקשות ובטרם ביצוע האבחנה (בשלב הכאב הדומיננטי). יש לשים לב שלעתים סטירואידים עשויים לפגוע באיכות הגידים ולהוביל לבעיות נלוות. במצבים אלו נוטים לעתים מטופלים לייחס בטעות את הנוקשות בכתף שמופיעה בהמשך, לטיפול הפיזיותרפי או לפעולה הרפואית שבוצעה, ללא הבנה כי מדובר במהלך המחלה הצפוי. ההבנה כי יתכן שמדובר בכתף קפואה עם נוקשות שתתפתח בהדרגה בהמשך, עשוי למנוע חוסר הבנה ותסכול.

במידה והוחלט לבצע זריקה (זריקת הידרופלסטיה- נוזל פיזיולוגי עם הרדמה מקומית במטרה להרחיב את המעטפת) יש להתחיל בטיפול פיזיותרפי אינטנסיבי לשימור ושחזור הטווחים, שכן ללא הפעלה מידית ותרגול מתיחה של הכתף צפויות להיווצר הידבקויות ולא סביר כי מטרת הפעולה תושג

הטיפול הפיזיותרפי

​

​

​

​

הטיפול בכתף קפואה איטי ומתסכל. רוב המקרים מחלימים לבסוף אך תהליך ההחלמה אורך חודשים ארוכים. המטרה הראשונית בשלב הראשון היא להוריד כאבים ולדכא את התגובה הדלקתית המוגברת של הכתף. בהמשך הטיפול מתמקד "בשבירת" ההידבקויות ושחרור השרירים של הכתף והשכמה. הידרותרפיה (תרגול בברכה) היא עוד טכניקה מומלצת לטיפול בכתף קפואה.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר לשיקום הוא התרגול בבית! במקביל לטיפולי הפיזיותרפיה חובה לבצע תכנית מסודרת של תרגילים לבית שיינתנו על ידי הפיזיותרפיסט. חשוב לדעת ולהכיר בעובדה שכרגע אין תרופות פלא בטיפול בכתף קפואה. רק סבלנות, התמדה ועבודה קשה

במקרים נדירים כשאין ברירה, ניתן לבצע ניתוח לשחרור הידבקויות אם כי השיקום ממנו גם דורש עבודה קשה ולא תמיד מוסיף לשיקום