טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

מרפק טניס זו אחת הפציעות השכיחות ביותר במרפק המעידה (לכאורה) על תהליך דלקתי מוגבר בצד החיצוני של המרפק. כיום מדובר יותר על ירידה באספקת הדם לשרירים ופחות בדלקת. למרות שכ-50% משחקני הטניס (בכל הרמות) סובלים ממנה בשלב כזה או אחר, הם עצמם מהווים רק 5%-10% מכלל האוכלוסייה שמתלוננת על כאבים מסוג זה. הפציעה מקושרת לטניס גם בגלל שבטניס יש גורמים רבים היכולים להוביל לכאבים באזור זה ובראשם טכניקה לקויה, תנועות חוזרות מרובות במהלך האימון, ידית אחיזה לא מתאימה לכף יד השחקן, שימוש מופחת בגפיים תחתונות ורוטציה מופחתת מהמותניים שגורמת להפעלת כוח מוגבר מאזור שורש כף היד והמרפק. ישנה עוד סברה כי המחבטים העשויים מתכת, גרפית ופיברגלס, אינם בולמים זעזועים טוב כמו מחבטי העץ בעבר, ולכן האנרגיה הנוצרת בזמן החבטה מועברת לשרירי המרפק, ולא נספגת כיאות במחבט.

הפציעה יכולה להיגרם מפגיעה במפרק בין עצמות האמה (אולנה ורדיוס), דלקת בבורסה (שק נוזל סיכוך שנועד למנוע חיכוך בין הגיד לעצם), פגיעה ברצועות באזור החיצוני של המרפק או בגידים האחראיים על פשיטה בשורש כף היד בעקבות חבלה ישירה או שימוש יתר בשרירים אלו (הקלדה על מחשב). עוד גורמים היכולים להוביל לכאבים באזור זה הם ישיבה לא נכונה מול המחשב המביאה לעומס/מתח על הרקמות הנ"ל (מרחק כיסא, גובה שולחן, גובה מקלדת ועוד...).

לרוב הפגיעה תהיה ביד הדומיננטית ולעתים רחוקות ישנה מעורבות דו- צדדית, אם כי מעורבות זו יותר שכיחה אצל "ספורטאי משרד" ובשנים האחרונות אכן ישנה עלייה בשכיחות הפתולוגיה בקרב אנשי מחשבים.
הכאב בעיקרו מופיע באזור החיבור של הגידים באזור החיצוני של המרפק אולם יכול להיות מפושט יותר לכל הכיוונים. כאב אינו בהכרח מעיד על דלקת ויכול להיות קשור לשינויים בסיבי השריר ללא נוכחות דלקת הידועה כטנדינוזיס.

 

​

​

​

​

סימני הפתולוגיה:

1. כאב באזור החיצוני של המרפק

2. כאב במישוש באזור זה

3. ירידה בכוח האחיזה של כף היד  (תלוי בחומרה)

4. כאב המופיע 24-72 שעות לאחר פעילויות הדורשות אחיזה או הקלדה ממושכות – (הברגה, קידוח, פתיחת דלת בעצמה, סחיבת שקית קניות כבדה לאורך זמן, הקלדה ממושכת על מקלדת, טניס, פינג-פונג, סקווש וכדומה)

5. כאב בזמן יישור אצבעות כנגד התנגדות

6. כאשר הדלקת מחריפה יהיו גם כאבים במנוחה

 

טיפול במכון פיזיותרפיה יכלול:

ניתן לאבחן את הבעיה באמצעות בדיקה פשוטה מאד בפיזיותרפיה. אם מדובר בשלב אקוטי בו קיים כאב קבוע גם במנוחה: מומלץ לבצע תנועות עדינות המדגדגות את הכאב ולא מגבירות אותו, קרח ל 15-20 דקות ברצף כל שעה יחד עם חבישה שיוצרת לחץ והרמת היד (הנחה שלה על כסא גם תספיק) . בהמשך ניתן להתחיל עם מתיחות, עיסוי לרקמות רכות, מוביליזציות, דיקור מערבי יבש, חבישות המקלות על הכאב, מכשור להורדה והקלה על כאבים ותרגול הדרגתי עד חזרה לפעילות מלאה. לעתים שימוש בחבק סביב שרירי עשוי להועיל בתחילת החזרה לפעילות