כאבי מפשעה

מקרבי הירך- Hip Adductors

קבוצת שרירי מקרבי הירך למעשה מורכבת מ 5 שרירים המתחילים באגן ומתחברים לצד הפנימי של הירך. תפקידם העיקרי הוא לקרב את הרגליים זו לזו וחלקם עוזרים בכיפוף/פשיטת הירך ובסיבובה

 

 

 

 

 


 

 

"מתיחה" של מקרבי הירך ידועה גם כ (Adductor Muscle Strain) ושכיחה בעיקר בפעילויות ספורטיבית הדורשות כוח מתפרץ ושינויי כיוון כמו כדורגל, כדורסל וכד'. אך יכולה להתרחש עקב פעילות יתר כמו לדוגמה: רכיבה על סוסים.

אבחנה מדויקת של מקור הכאב המפשעתי לרוב מורכבת משום שקיימות הרבה פתולוגיות הגורמות לכאב באזור זה כמו למשל, הרניה (בקע/"קילה"), שבר מאמץ באגן, קרע בשרירי הבטן התחתונה או שריר המותן-כסל (Iliopsoas), דלקת בפרוסטטה, דלקת בתוספתן, אוסטיאומיאליטיס (דלקת בעצמות) ועוד. 

לכן לסיפור המקרה יש משמעות גדולה ובמידה ויש סימפטומים סיסטמיים כמו הפרעות בשתן, עלייה בחום, כאב חריף קבוע שלא מגיב לטיפול שמרני או תרופות מדף – במצב זה יש לפנות לרופא.

 

גם כשמדובר בפציעת שריר יש לעשות אבחנה מבדלת בין מקרבי הירך, שריר המותן-כסל (Ilio-psoas), שרירי הבטן התחתונה או כתוצאה מתגובת מאמץ של עצם האגן הנמצאת באזור זה (פוביס). אבחנה זו ניתן לעשות בפיזיותרפיה.

למרות המורכבות, רוב הפציעות בשרירי מקרבי הירך הן כתוצאה של תנועה ספציפית כמו יציאה מהמקום הצידה (צעדי הגנה) או תנועה סיבובית (סבסוב) המלווה בכאב חד. סוג התנועה גם הוא רלוונטי לאבחון שכן יש מקרבי ירך טהורים יותר ((Adductor Longus+Brevis או שריר המשתתף בתנועה משולבת (Adductor Magnus).

 

 

 

 

 

פציעה בעקבות תנועת בעיטה עשויה להעיד על פגיעה בשריר המותן-כסל וכאב בכפיפות בטן יכול להעיד על בקע או פגיעה בשריר הבטן האורכי- Rectus abdominis). מתיחה במפשעה כתוצאה מאימון יתר פחות שכיחה אך יכולה להופיע כתחושה של שריר תפוס שתתגבר עם הזמן עד פציעה. במקרים כאלו יש לשים לב שלא מדובר בכאב עמוק לאחר מספר אימונים אינטנסיביים המופיע בעיקר במאמץ ויכול להעיד על תגובת מאמץ בעצמות האגן.

במידה ואכן מדובר בפגיעה של מקרבי הירך, יהיה כאב מקומי ותחושת התכווצות באזור, לעתים גם שטף דם או נפיחות (תלוי בחומרת הפגיעה), והכאב יוגבר במתן התנגדות לברך הפנימית (קירוב ברכיים).

 

טיפול מתיחת שריר מקרב הירך:

בשלב האקוטי (הראשוני) הטיפול יתמקד בעיקר בהורדת כאב ויכלול מנוחה, קירור המקום, חבישות ספורט וטיפולים תרופתיים אנטי דלקתיים ו/או נוגדי כאבים יכולים לעזור.

הטיפול בפיזיותרפיה יתמקד בהורדת כאב באמצעות מכשור להקלה על כאבים, עיסוי, הפעלה עדינה של השריר ומתיחות עדינות.

לאחר השלב הראשוני יתחיל תהליך השיקום והחזרה לפעילות היום יומית בהתאם למטרת המטופל. התהליך מתבצע באופן הדרגתי עד לחזרה מלאה לפעילות ספורט ספציפית. הטיפול יכלול תרגול ספציפי לשריר הרלוונטי תוך הפעלת האזור והשרירים בסביבתו, חיזוקים במידת הצורך, החזרת טווחי תנועה, חבישות ספורט, ויתכן שגם דיקור מערבי.

שרירי המפשעה הם "טריקים". שיקום מהיר מדי שלא הושלם כיאות או חזרה מהירה מדי לפעילות בעומסים לא נכונים (ריצה משולבת בהרבה עליות, הגברה מהירה וקיצונית במרחקי הריצה/אימון וכדומה...) תגרום למצב בו הצלקת בשריר הפגוע תהיה חשופה לפגיעות חוזרות והסיכון לפציעות נלוות יגדל משמעותית. 

במצב זה הפציעה עלולה להפוך לבעיה כרונית ולכן בפציעות מסוג זה חשוב מאד לעבוד בצורה מסודרת

davis.jpg
piriformis.jpg
groin pain.JPG
20170818_142228.jpg
add exercise.jpg
השארת תגובה

תודה על תגובתך