טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

I.T.B.S) Ilio-Tibial Band Syndrome) היא אחת מהפציעות הנפוצות ביותר בעולם הריצה. זוהי אחת מחמשת הפציעות השכיחות בקרב רצים למרחקים ארוכים וידועה ומוכרת גם כ"ברך אצנים" (Runner's knee).

ה-ilio tibial bend היא מעין רקמת חיבור גידית הנמצאת בצידה החיצוני של הירך וממשיכה לאורכה (מהירך ועד הברך).  

 

 

 

 

 

 

 

בזמן כיפוף הברך בזווית הגדולה מ -30 מעלות רצועת ה I.T.B  נעה לאחור באופן יחסי ועוברת מאחורי הזיז הצדדי של עצם הירך (בחלק התחתון, ממש מעל הברך). במהלך יישור הברך, הרצועה נעה לפני הזיז הצדדי של עצם הירך. העובדה שהרצועה מחוברת לעצם השוק (מתחת למפרק הברך) מאפשרת לה לנוע לפנים ולאחור בחופשיות בזמן כיפוף ויישור הברך ולחלוף בסמוך לזיז הצדדי של עצם הירך. החיכוך מתרחש בדרך כלל לאחר שהרגל נוגעת בקרקע, בעת עומס משקל הגוף על הרגל, במהלך מחזור הצעד בריצה. חיכוך חוזר בעומס גבוה ממה שהרגל רגילה עלול לגרום להתפתחות תהליך דלקתי.

גם ריצה במורד מדרגות/שיפוע עשויה לגרום לעומס יתר בעת בלימת משקל הגוף ולזווית כיפוף גדולה יותר, בעוד שריצה בעליה מתונה מקטינה את הכוחות המוחזרים מהקרקע ,מכניסה לפעולה את שרירי הישבן ועשויה להקל את העומס.

 

סימנים וסימפטומים אפשריים:

• כאב ממוקד באזור החיצוני של הברך. לרוב לאחר תחילת פעילות (ריצה) ובדרך כלל ייחלש או אפילו ייעלם זמן קצר לאחר סיום הפעילות

• במקרים אחדים ניתן לראות נפיחות או עיבוי של הרקמה בצד החיצוני של הברך ובמישוש ניתן יהיה להרגיש מתח ונוקשות לאורך השריר

• לתסמינים נטייה לחזור שוב בריצה הבאה, בדרך כלל באותו שלב והם עלולים להחמיר מריצה לריצה

• כאב המופק במישוש כ 2-3 ס”מ מעל הקו המפרקי החיצוני בברך

• תנועות חוזרות של יישור וכיפוף הברך בין 30-50 מעלות עשויות להפיק כאב באזור. בעיקר בנשיאת משקל

• צילום רנטגן לרוב לא יעיל אך לעתים ניתן לאבחן באמצעות אולטרה-סאונד או MRI

 

הזנחה והתעלמות יביאו, בדרך כלל, להתגברות התסמינים וכאב המורגש גם בזמן הליכה יומית, בעליה ובירידה במדרגות ואף במנוחה

 

טיפול: 

למרות ש - I.T.B.S היא אחת הפציעות הנפוצות ביותר בעולם הריצה, ישנה הצלחה רבה בפתרון הבעיה ובשיקום מלא מהפציעה. אולם, כמו ברוב פציעות הספורט, ככל שנקדים לאבחן את הבעיה ולטפל בגורמים לה, כך יהיה השיקום מהיר יותר ויצמצם את האפשרות להישנות הפציעה.

לפעמים, עיסוי מוקדם לאזור באמצעות מכשירי עיסוי או רולר יכולים "להרוג" את הבעיה בתחילתה 

​

​

​

​

 

במידה ואינה מטופלת כראוי, פציעה של I.T.B עשויה להטריד לאורך זמן. במקרים כאלו השיקום עשוי להמשך מספר חודשים ומדרסים עשויים להוות פתרון יעיל במידה ומדובר בכאב מתמשך.

​

​

​

 

 

בשלב הראשוני: במידה ומדובר בכאב קבוע, חזק שמופיע גם במנוחה וגם בתנועה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול תרופתי ולשים קירור על האזור. לרוב הכאבים אינם כל-כך חזקים והפנייה לטיפול נעשית בשלב מוקדם יותר בו טיפולים שונים להורדת כאב בפיזיותרפיה כמו אלקטרותרפיה, אולטרסאונד, עיסוי, מתיחות, דיקור מערבי וכד' מביאים תוצאות, כשהעיקר הוא למצוא יחד מה העומס ה"חדש" שצריך. מנוחה לפי הצורך והורדת עומס פעילות הן פעולות הכרחיות 

 

בשלב השני: יש לאבחן מהו הגורם לחיכוך המוגבר.

לרוב יהיה מדובר בשינוי בהרגלים כמו העלאת נפח או מהירות הפעילות באופן מוגזם

החלפת נעליים או נעליים בלויות

שינוי מסלול לריצה על שיפועים, שינוי טכניקה וכדומה

יש הסוברים ששינויים מכניים כמו אורך רגליים שונה, פלטפוס של כפות הרגליים (רגל שטוחה) ומנח הירך (סיבוב פנימי) עשויים לגרום לתופעה. יתכן וטכניקה בה הירך הולכת לכיוון מרכז הגוף והברך (פיקה) פונה פנימה עלולה לגרום למתח מוגבר על הרקמה הזו. במקרים כאלו, תרגול של מסובבי הירך החיצוניים (שרירי ישבן) עשוי להביא להטבה משמעותית.

במקרים קיצוניים, יתכן ומגבלה בגמישות ותנועתיות במפרקי הגפה התחתונה עשויה להוביל לכאב זה במיוחד בשלבים של עייפות בריצה בה קיימת נטייה טבעית לסיבוב פנימי מהיר ומוגבר של הירך וכתוצאה מכך למתח מוגבר על ה- ITB

 

חשוב לדעת!

לכל אורך תקופת השיקום אין צורך להימנע מפעילות גופנית מאומצת. ניתן לעסוק בפעילות מגוונת, אך רק כזו שאינה מובילה לכאב מגביל לאורך ה I.T.B.

כמו בכל סוג של שיקום, התמדה, הקפדה ורצינות, יביאו לתוצאות הרצויות בזמן הקצר ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר.