טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

אוסגוד-שלאטר (OGS) היא מחלה שבה הנזק מתרחש בלוחית הצמיחה (Physeal disease) של עצם השוק (Tibia).

 

 

 

 

 

 

 

 

OGS שייכת לקבוצת פגיעות בלוחית גדילה החוץ מפרקית הכוללת את מחלת שויירמן (Scheuermann’s disease) הפוגעת בלוחית הצמיחה בחוליות בגובה החזה, מחלת סבר (Sever’s disease) שפוגעת בלוחית הגדילה בעצם העקב ואוסטאוכונדריטיס דיסקנס (Osteochondritis dissecans)  הגורמת לשחרור חתיכות קטנות של סחוס ועצמות לתוך המפרק. תופעה היכולה להתרחש בכל מפרק אך שכיחה בעיקר בברכיים

​

OGS הוא מצב המתאפיין בעיקר מתבגרים העוסקים בפעילות מאומצת הכוללת ניתורים כמו כדורסל, כדורגל והתעמלות. מדובר בתהליך המתרחש באפיפיזה (לוחית צמיחה) של הגבשושית בקדמת הברך (TIBIAL TUBEROSITY),  אליה מתחבר גיד השריר הארבע ראשי. שריר הארבע ראשי (Quadriceps) הוא למעשה ארבעה שרירים בקדמת הירך שאחראיים בעיקר על יישור הברך. שרירים אלו מתאגדים לגיד אחד מאסיבי שמתחיל מעל גובה הפיקה, עוטף אותה ומתחבר לבליטה בעצם השוק (טיביה) בנקודה בה נמצאת לוחית הגדילה.

ספורטאים צעירים לעתים נמצאים בשלב שהעצמות עוד לא מספיק חזקות כדי להגיב לכוחות המשיכה של הגיד (הן בגלל קשיחות העצם או בגלל עוצמת המתיחה של הגיד) ולכן קיימת אצלם נטייה לדלקות חוזרות בזמן מאמץ. יש לשים לב כי לפעמים מדובר בחיכוך הגיד עם הבורסה (שקיק נוזל המסכך בין הגיד לעצם) והיא זו שמעוררת תהליך דלקתי.

 

גורמים:

הגורם לתופעה זו אינו ידוע. יתכן ומדובר בשילוב של מספר גורמים כולל גורמים גנטיים, נתונים מורפולוגיים כגון גובה, משקל ומדד מסת הגוף, רמה גבוהה של הורמון גדילה, טראומה, פציעות ספורט, סוג פעילות ועוד. ילדים ובני נוער נמצאים בקבוצת הסיכון לפתח OGS. בעיקר נערים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת המערבת ניתורים
 

סימנים וסימפטומים:

• כאב בעיקר במאמץ, בתחילת פעילות כשהגוף קר או אחרי זמן ממושך בפעילות

• לעתים הבליטה בקדמת השוק תהיה מוגדלת.

​

טיפול:
OGS היא תופעה חולפת!

אמנם היא נמשכת מספר חודשים ולפעמים שנים (תהליך איחוי העצם יכול להימשך שנתיים), אך לרוב הכאב אינו קבוע ויש תקופות של התלקחות וכאלו שהכאב פחות מורגש ויחלוף באופן ספונטני. כמובן שעצימות האימונים ואופן הפעילות משפיעים.

לכן, הטיפול העיקרי הוא במגרש עצמו. הקפדה נכונה על יחס עומס-מנוחה תעזור לעבור את התקופה הזאת ביתר קלות. חשוב לציין שרק מקרים קיצוניים בהם הכאב מגיע לעוצמות בלתי נסבלות עם נפיחות ואודם ולמרות זאת ממשיכים באימונים אינטנסיביים, קיים סיכוי לפתח שברי מאמץ באזור, אך אלו מקרים נדירים. לרוב, זו לא תופעה מזיקה ואפשר להתאמן גם עם כאב תוך הקשבה אליו.

חבק סביב הגיד לרוב מקל מאופן משמעותי אך לעתים רק מנוחה תהיה הפתרון, בין אם היא קצרה של 5 דקות באימון או מלאה. כמו כן, מומלץ לשים קרח על הברך בסוף אימון. 

אין צורך בהפסקת פעילות באופן מלא! ואף מומלץ לבצע פעילות גופנית שלא מפיקה כאב ולא שמה עומס על הברך (לדוגמה: הליכה, שחיה, אופניים וכד').

​

​

​

​

​

 

 

 

בשלב אקוטי, במידה ויש נפיחות ורגישות גבוהה, קירור המקום, חבישה ומנוחה ביחד עם פיזיותרפיה לרקמה רכה, תרגילי תנועה בעומסים קלים ומכשור להקלה על כאב יקלו על המצב. בהמשך בנייה נכונה של עומסים, עבודה על שרירי הירך האחרים, מתיחות בתדירות גבוהה לשריר הארבע-ראשי, חבישות, דיקור יבש, וכד' יהיו יעילים.