טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

שבר מאמץ בכף הרגל

שברי מאמץ בעצמות כף הרגל שכיחים בעיקר בקרב רצים ורקדנים. מחקרים מראים כי שכיחותם גבוהה יחסית, ומשנית לשברי המאמץ בשוקיים.
בכף הרגל, השבר הנפוץ ביותר נמצא בצוואר המסרק השני (אצבע) כשמתייחסים לבוהן כמסרק הראשון. 

כתוצאה ממצב בו הבוהן מתרוממת ונוצר עומס גדול על המסרק השני. כמו-כן ישנם מצבים בהם המסרק השני ארוך יותר מהבוהן, ושוב נוצר עומס רב באזור בזמן הדריכה.
 

 

 

 

 

 

 

 

סיבה נוספת היא שהמסרק השני די מקובע לשאר עצמות כף הרגל ולכן פחות תנועתי. כך נוצר עומס גדול יותר באזור, והסיכוי לשברי מאמץ עולה.
בדרך כלל הספורטאי יתלונן על כאבים עמומים בחלק הקדמי של כף הרגל, המחמירים בפעילות כגון ריצה וריקוד.

​

הטיפול בשברי המאמץ:

1. לעשות חושבים האם יש גורם חיצוני שהוביל לכאב. לדוגמה: נעליים חדשות או ישנות מדיי, מדרסים, שינויים בטכניקת ריצה, משטח ריצה או סוג הפעילות (יותר עליות/ירידות)

2. מנוחה של 2-3 שבועות מריצה, בהם ניתן לבצע הליכה בברכה, אופניים, וחזרה הדרגתית להליכה ולריצה קלה למרחקים קצרים תוך הקשבה לכאב. קרי, רק כשאין כאב מעלים מרחק/קצב

 

הטיפול הפיזיותרפי יתמקד בעיסוי מקומי, מוביליזציות לכף הרגל, דיקור,מתיחות לשרירי הקרסול והשוק, תרגילים לחיזוק שרירי כף רגל, חימום, אלקטרותרפיה ומציאת העומסים המתאימים יחד